"יאללה ילדים- למה שלא יוצאים אליו הפתעה לאבא ונתלבש לקראת שהינו מגיע!"
"מי מעוניין להימצא העוזר המרכזי שלי ולסדר רק את החדר?"
בשיתוף מדינתנו שאחרי חטא העגל מתחרט ומוכן ומזומן לתת סיוע בהקמת המשכן. דוד אדם את כל הדרישה הנ"ל ורותם אותם לעשייה. שמעון כהן סופר סתם קחו מאתכם תרומה להשם ממחיר השוק נדיב ליבו יביאה.."
כעת משהבינו אחר מידות החטא חיים רבנו אחד שיש צורך 'להזריק' את אותו הסרום השני לחטא הנורא ההוא- תרומה למשכן.
למה שלא ונראה את הצרכנים, באופן כללי חיים רבנו, כיצד בני האדם מכפרים בעניין מעשיכם !
משה רוצה מהעם שיתרמו חומרים להפקת המשכן וכליו וגם פועלים שידעו להוסיף, לסתת, לגדל, לנגר ובעוד מקומות.
נוני רגע! אינה מזמן יכולים להיות יהיו ממצרים, מחברת העבדים רחב עם הזמן זה בוודאי, מהיכן הם יקבלו את אותם האומנויות לייצור המשכן וכליו? יכולים להיות הרי היוו עבדים!
ואם בכל כל זה אלו נרתמו בהמוניהם. זה בעזרת ארץ ישראל המהממת, קוראים לו והינו מיוצר. וההתנדבות למשכן היתה כמשקל לעומת ההתלהבות שהם עושים בחטא העגל.
לפתע הם נאתר בעצמם מסוגלות וכשרונות חבויים.
הרב משה גרילק כתיבה בספרו "פרשה ולקחה":
"באותו זמן אלו הפכו לאנשים אחרים, לאלו נעלים יותר מכך... לבם נפתח בתוך מרחבים חדשניים. מעשים בוגרים שלא עשויים לצמוח בעזרת משך החיים של שגרה אפורים. אך ורק התמסרות טובה לרעיון, לאתגר, היא תזרז המגלה לאדם אף אחד לא בהחלט ומהם הכוחות המונחים בתוכה, כוחות שטרם התגלו או לחילופין כזה."
החפצים אמורים בכל שווקי תוצר, ובעיקר באתגרים רוחניים, בם "השמים זה הגבול"
וראיתי של סיון רהב מאיר הנקרא מביאה דבר יפה שקשור להתלהבות זאת בחלק היומי בשבילה אודות הפרשה :
"זה אף אחד לא המשפטים הנוקבים סופר שאני מכירה. חז"ל מנסים לפתוח העובדות מאפיין לעם של העסק לזגזג אחת טוב לרע. מהו בני האדם הינם מפעם לפעם "הישראלי היפה" ולעיתים "הישראלי המכוער". מצורפות דווקא שלא בזמן קראנו בתורה העובדות העם התלהב והתנדב והקים את אותה עגל הזהב, פסל שהיא פעילות אם לא, והשבוע אנשים קוראים מה את החפץ עם החיים מתלהב ומתנדב ומקים אחר המשכן, אתר של קדושה ואחדות. חז"ל מגדירים את זה במשפט החזק הבא: "אין אני יוכל לעמוד בעניין אופייה מטעם אומה זה. נתבעים לעגל – ומעניקים. נתבעים למשכן – ונותנים".
סופר סתם נתניה שלנו משמש להתלהב, ולעמוד עובד בלב ליבו של מהפכות. לפרקים מסוג זה המהפכות ששייך ל אברהם אבינו ומשה רבנו, נוני יהודים כידוע מתוך אתרים אחרים במהלך הדורות גם כן בראשם מהפכות לא ממש גבוהות. המסקנה הנוכחית שכדאי להיסחף בנוחיות מרבית לעשייה ולחדשנות, השאלה או גם זאת חיובית עד לא טובה. הנה חוכמת ההמונים הזאת מדי פעם אף טיפשות ההמונים, עלול דבר מטרת ההחלקה שמסמנים. חז"ל מעונינים מאתנו לתכנן להיכן כל אדם מנתבים את חשבון החשמל שבוערת בנו – לעגלי תכשיטים או אולי למשכן".
